דוגמה להמחשה: "פעם אמא הייתה קמה מוקדם, מכינה קפה ומתחילה את היום. עכשיו היא נרדמת מול הטלוויזיה, ישנה אחרי האוכל וכמעט לא יוצאת מהבית. זה פשוט הגיל?"

כך יכולה להישמע דאגה של משפחה כשהורה מבוגר ישן יותר מהרגיל. שינה מרובה אצל קשישים היא תיאור של שינוי שכדאי להבין, ולא אבחנה בפני עצמה.

עם הגיל דפוסי השינה משתנים, אבל ישנוניות חדשה או מוגברת במהלך היום אינה בהכרח חלק טבעי מההזדקנות. לפעמים היא קשורה לשינה לא איכותית, לתרופות או למצב רפואי שאפשר לזהות ולטפל בו.

אז למה אדם מבוגר יכול לישון שעות רבות? האם זה קשור לדמנציה? ומתי כדאי לפנות לרופא?

קודם כול: האם אמא באמת ישנונית או פשוט עייפה?

יש הבדל חשוב בין שני מצבים:

• ישנוניות: האדם נוטה להירדם במהלך היום, גם כאשר אינו מתכוון לישון. • עייפות: האדם מרגיש חסר אנרגיה או מתקשה לבצע פעולות, אך אינו בהכרח נרדם.

ההבדל הזה חשוב משום שהגורמים האפשריים והבירור הרפואי עשויים להיות שונים.

9 סיבות אפשריות לישנוניות או לעייפות בגיל השלישי

חלק מהגורמים הבאים קשורים בעיקר לעייפות ולחוסר אנרגיה, ולא בהכרח להירדמות. ההבחנה בין המצבים עוזרת לכוון את הבירור.

1. הוא לא באמת ישן טוב בלילה

אדם יכול לשכב במיטה שמונה שעות ועדיין לקום עייף.

בגיל המבוגר השינה נוטה להיות קלה ומקוטעת יותר, ולעיתים יש יקיצות רבות במהלך הלילה.

גורמים אפשריים כוללים:

• כאבים. • צורך תכוף במתן שתן. • הפרעות שינה. • רעש או תאורה. • תרופות המשפיעות על השינה.

מה כדאי לשאול? האם אבא באמת ישן בלילה, או שהוא מתעורר שוב ושוב?

2. התרופות גורמות לישנוניות

אחת הסיבות שחשוב לבדוק היא הטיפול התרופתי.

תרופות מסוימות עלולות לגרום לישנוניות, לעייפות או לירידה בערנות.

לדוגמה:

• תרופות שינה והרגעה. • תרופות מסוימות נגד אלרגיה. • חלק מהתרופות לטיפול בכאב. • תרופות פסיכיאטריות מסוימות.

אם הישנוניות התחילה לאחר הוספת תרופה או שינוי מינון, חשוב לעדכן את הרופא.

אין להפסיק תרופות באופן עצמאי.

3. דיכאון בגיל השלישי

לא כל אדם עם דיכאון נראה עצוב.

לפעמים השינוי הראשון שבני המשפחה מבחינים בו הוא שאמא הפסיקה לצאת, אבא איבד עניין בתחביבים או שההורה מבלה שעות רבות במיטה.

סימנים אפשריים נוספים:

• ירידה במוטיבציה. • חוסר עניין בפעילויות אהובות. • שינוי בתיאבון. • קשיי ריכוז. • שינויים בשינה. • תחושת חוסר אנרגיה.

דיכאון בגיל המבוגר הוא מצב רפואי שניתן לטפל בו, ואין לייחס אותו אוטומטית לגיל.

4. דום נשימה בשינה

אבא נוחר חזק בלילה ונרדם במהלך היום?

ייתכן שקיימת הפרעת נשימה בשינה, כגון דום נשימה חסימתי בשינה (Sleep Apnea).

במצב זה הנשימה נפסקת ומתחדשת פעמים רבות במהלך הלילה, והשינה עלולה להיפגע.

סימנים אפשריים:

• נחירות חזקות. • הפסקות נשימה שנצפו בשינה. • קולות חנק או השתנקות. • יקיצות מרובות. • כאבי ראש בבוקר. • ישנוניות ביום.

כאשר קיים חשד לדום נשימה בשינה, הרופא עשוי להמליץ על בדיקת שינה.

5. אנמיה או חסרים תזונתיים

אנמיה היא מצב שבו קיימת ירידה בכמות ההמוגלובין או בתאי הדם האדומים.

היא עשויה להתבטא בעייפות, חולשה ולעיתים בקוצר נשימה במאמץ.

גם חסרים תזונתיים מסוימים עלולים להשפיע על האנרגיה והתפקוד.

הרופא עשוי להמליץ על בדיקות דם בהתאם לתסמינים ולהיסטוריה הרפואית.

אין צורך להתחיל תוספי ברזל או ויטמינים ללא בירור מתאים.

6. בעיות בבלוטת התריס

תת־פעילות של בלוטת התריס עשויה לגרום לעייפות, להאטה, לעצירות, לרגישות לקור ולתסמינים נוספים.

אצל אנשים מבוגרים התסמינים לא תמיד בולטים.

בדיקת דם יכולה לסייע בבירור כאשר קיים חשד מתאים.

7. מחלות כרוניות

מחלות שונות עלולות לגרום לעייפות או לירידה באנרגיה.

לדוגמה:

• מחלות לב. • מחלות כליה. • סוכרת. • מחלות ריאה. • כאב כרוני. • מחלות דלקתיות או זיהומיות.

כאשר העייפות חדשה, מחמירה או משפיעה על התפקוד, חשוב לבצע בירור רפואי.

8. דמנציה וירידה קוגניטיבית

האם שינה מרובה יכולה להיות קשורה לדמנציה?

כן, שינויים בדפוסי השינה עשויים להופיע אצל חלק מהאנשים עם דמנציה, אך שינה מרובה לבדה אינה סימן מספיק לאבחון המחלה.

אצל חלק מהאנשים עשויים להופיע:

• שינה מקוטעת בלילה. • ישנוניות במהלך היום. • שינויים במחזור יום ולילה. • ירידה בפעילות. • קושי לשמור על שגרה.

חשוב לבדוק גם גורמים אחרים, כגון תרופות, דיכאון, כאב או הפרעת שינה.

9. פחות פעילות, פחות אור יום ובדידות

אדם שמבלה את רוב היום בבית, כמעט אינו יוצא ואינו משתתף בפעילויות עשוי לפתח שגרת שינה לא סדירה.

מחסור בפעילות ובחשיפה לאור יום עשוי להשפיע על מחזור השינה והערות.

לפעמים שינוי קטן בשגרה, כמו יציאה קצרה בשעות היום או פעילות חברתית מותאמת, עשוי לעזור.

אבל כאשר מדובר בשינוי משמעותי או חדש, אין להסתפק בהסבר של חוסר פעילות בלבד.

מתי שינה מרובה צריכה להדליק נורה אדומה?

שימו לב במיוחד כאשר:

• ההורה התחיל לישון הרבה יותר מהרגיל. • הוא נרדם באמצע שיחה או ארוחה. • קשה לו להישאר ער במהלך היום. • הוא פחות פעיל באופן משמעותי. • מופיעה ירידה בתיאבון או במשקל. • יש נפילות, חולשה או שינוי בזיכרון. • קיימות נחירות חזקות או הפסקות נשימה בלילה.

כאשר ישנוניות נמשכת או משפיעה על התפקוד, כדאי לקבוע בדיקה רפואית.

חשוב במיוחד: אם האדם קשה להעיר, אינו מגיב כרגיל, מפתח בלבול פתאומי, חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף או קושי נשימתי חמור, יש להזעיק עזרה רפואית מיידית. בישראל מתקשרים למד״א 101.

מה אפשר לעשות בבית כשהורה ישן הרבה?

כאשר אין סימני חירום, אפשר להתחיל בכמה צעדים פשוטים במקביל לבירור רפואי. אם קיימת ישנוניות, אין לנהוג או להפעיל ציוד מסוכן עד לבירור ולהנחיה מתאימה.

1. לתעד את שעות השינה

רשמו במשך מספר ימים:

• מתי האדם הולך לישון. • כמה פעמים הוא מתעורר בלילה. • מתי הוא קם בבוקר. • כמה זמן הוא ישן במהלך היום. • האם יש נחירות או הפסקות נשימה.

מידע כזה יכול לעזור לרופא לזהות דפוסים. באזור הכלים הנלווים למאמר נמצא יומן שינה לשבעה ימים, למילוי אישי ולהדפסה או לשמירה כ־PDF. אין צורך להמתין לסיום היומן לפני פנייה רפואית כאשר השינוי חדש או משמעותי.

2. לבדוק את רשימת התרופות

הכינו רשימה מעודכנת של כל התרופות ותוספי התזונה, כולל שעת הנטילה.

3. לשמור על שגרת יום

כדאי לנסות לשמור על שעות שינה וקימה קבועות ככל האפשר.

4. לעודד פעילות מותאמת

הליכה קצרה, פעילות גופנית קלה או פעילות חברתית עשויות לתמוך בשינה ובבריאות הכללית, בהתאם למצב הרפואי.

5. לבדוק אם קיימים תסמינים נוספים

האם האדם אוכל פחות? האם הופיעה ירידה במשקל? האם מצב הרוח השתנה? האם הוא מתעורר הרבה בלילה?

השילוב בין התסמינים חשוב יותר ממספר שעות השינה לבדו.

אילו בדיקות הרופא עשוי להמליץ עליהן?

הבירור תלוי בתסמינים, במחלות הרקע ובתרופות.

הוא עשוי לכלול:

• שיחה על דפוסי השינה. • סקירת תרופות. • הערכת מצב רגשי. • בדיקה גופנית. • ספירת דם. • בדיקת תפקוד בלוטת התריס. • בדיקת סוכר ואלקטרוליטים. • בדיקות נוספות בהתאם לצורך. • הפניה לבדיקת שינה כאשר קיים חשד להפרעת נשימה בשינה.

לא כל אדם זקוק לכל הבדיקות.

שאלות נפוצות על שינה מרובה בגיל השלישי

אמא בת 85 ישנה רוב היום. האם זה נורמלי?

דפוסי השינה משתנים עם הגיל, אך ישנוניות משמעותית במהלך היום, במיוחד אם היא חדשה או משפיעה על התפקוד, מצדיקה בירור רפואי.

האם שינה מרובה היא סימן לאלצהיימר?

לא בהכרח. שינויים בשינה יכולים להופיע בדמנציה, אך קיימות סיבות רבות אחרות לישנוניות.

האם תרופות ללחץ דם יכולות לגרום לעייפות?

חלק מהתרופות עשויות לתרום לעייפות אצל אנשים מסוימים. חשוב לבדוק את הטיפול התרופתי עם הרופא ולא לשנות אותו לבד.

אבא ישן טוב בלילה אבל עדיין עייף ביום. למה?

ייתכן שאיכות השינה אינה טובה, למשל בגלל דום נשימה בשינה, או שקיים גורם רפואי אחר לעייפות.

האם כדאי להעיר אדם מבוגר מכל שנת צהריים?

לא בהכרח. יש להתייחס לאיכות השינה, למצב הרפואי ולהשפעה של שנת היום על השינה בלילה.

האם עייפות יכולה להיות קשורה לדיכאון?

כן. דיכאון עשוי לגרום לעייפות, לחוסר אנרגיה ולשינויים בדפוסי השינה.

מתי צריך לפנות לרופא גריאטר?

כאשר הישנוניות מלווה בירידה בתפקוד, בריבוי מחלות ותרופות, בשינויים קוגניטיביים או בקשיים רפואיים נוספים, הערכה גריאטרית עשויה לסייע בבירור.

לא כל שינה מרובה היא "פשוט הגיל"

אם אמא או אבא ישנים יותר מבעבר, השאלה החשובה אינה רק כמה שעות הם ישנים.

כדאי לשאול מה השתנה: בשינה בלילה, בתרופות, במצב הרוח, בבריאות ובתפקוד היומיומי.

לפעמים מדובר בבעיה שניתן לזהות ולטפל בה. במקרים אחרים נדרשת הערכה רפואית רחבה יותר.

הערכה גריאטרית אצל ד״ר מאהר חג׳אזי

ד״ר מאהר חג׳אזי, העוסק ברפואה פנימית ובגריאטריה, מסייע בהערכה רפואית של מבוגרים המתמודדים עם עייפות, שינויים בתפקוד, מחלות כרוניות וריבוי תרופות.

הערכה גריאטרית יכולה לסייע בבחינת גורמים אפשריים לישנוניות ובהתאמת המלצות להמשך בירור וטיפול.

שמתם לב שאמא או אבא ישנים הרבה יותר מהרגיל?

לאחר מענה למצבים דחופים, ניתן לפנות למרפאת מדיקל אקספרטס בקריית מוצקין לקבלת מידע על ייעוץ והערכה גריאטרית. פרטי הקשר מופיעים מיד לאחר המאמר.

המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף אבחון או טיפול רפואי אישי.