דמנציה (קיהיון) היא תסמונת המתאפיינת בירידה בתפקודים קוגניטיביים, כגון זיכרון, חשיבה, שפה והתמצאות, עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי ובעצמאות האדם.

דמנציה שכיחה יותר בגיל המבוגר, אך היא אינה חלק בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות.

עבור בני משפחה, הסימנים הראשונים עשויים להיות מבלבלים. הורה שמתחיל לשכוח שיחות, מתקשה בניהול תרופות או משנה את התנהגותו עלול לעורר חשש למחלת אלצהיימר או לסוג אחר של דמנציה.

חשוב לדעת שלא כל בעיית זיכרון מעידה על דמנציה. קיימים מצבים רפואיים נוספים שעלולים להשפיע על הזיכרון והחשיבה, וחלקם ניתנים לטיפול.

במאמר זה נסביר מהם הסימנים הראשונים לדמנציה, כיצד מתבצע האבחון, מהם שלבי המחלה ואילו אפשרויות טיפול ותמיכה קיימות.

מהי דמנציה?

דמנציה אינה מחלה אחת, אלא שם כולל לקבוצת תסמינים הנגרמים ממחלות וממצבים שונים הפוגעים בתפקוד המוח.

הפגיעה עשויה לכלול:

• ירידה בזיכרון. • קושי בחשיבה ובקבלת החלטות. • הפרעות בשפה ובתקשורת. • קושי בהתמצאות בזמן ובמקום. • שינויים בהתנהגות ובאישיות. • ירידה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות.

במקרים רבים התסמינים מתפתחים בהדרגה, אך אופי ההתקדמות משתנה בהתאם לסוג הדמנציה ולמצבו הרפואי של האדם.

מהם הסימנים הראשונים לדמנציה?

זיהוי מוקדם של שינויים בזיכרון ובתפקוד עשוי לאפשר בירור רפואי ותכנון טיפול מתאים.

1. שכחה של אירועים ושיחות

אחד הסימנים האפשריים הוא קושי לזכור מידע חדש.

לדוגמה:

• שכחה חוזרת של שיחות. • שאלת אותן שאלות מספר פעמים. • שכחת פגישות או אירועים. • קושי לזכור מידע שנמסר לאחרונה.

2. קושי בביצוע פעולות מוכרות

אדם שבעבר ניהל את ענייניו באופן עצמאי עשוי להתחיל להתקשות במשימות יומיומיות.

לדוגמה:

• ניהול כספים. • תשלום חשבונות. • הכנת ארוחות. • נטילת תרופות. • שימוש במכשירים מוכרים.

3. בלבול בזמן ובמקום

אדם עם ירידה קוגניטיבית עשוי להתקשות לזכור את התאריך או להתמצא בסביבה מוכרת.

במקרים מסוימים הוא עלול ללכת לאיבוד גם במקומות שהכיר היטב.

4. קשיים בשפה

לעיתים מופיע קושי בשליפת מילים, במעקב אחר שיחה או בהבנת הוראות מורכבות.

5. שינויים בהתנהגות ובמצב הרוח

חלק מהאנשים מפתחים:

• חוסר יוזמה. • הסתגרות חברתית. • חשדנות. • עצבנות. • חרדה. • שינויים בדפוסי השינה.

תסמינים אלה אינם ייחודיים לדמנציה, ולכן חשוב לבצע בירור רפואי.

מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?

אחת השאלות הנפוצות היא האם דמנציה ואלצהיימר הן אותה מחלה.

התשובה היא לא.

דמנציה היא תסמונת, ואילו מחלת אלצהיימר היא אחת המחלות שעלולות לגרום לה.

אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה, אך קיימים סוגים נוספים.

• אלצהיימר: פגיעה בזיכרון ובלמידת מידע חדש, ובהמשך בתפקודים נוספים.

• דמנציה וסקולרית: ירידה קוגניטיבית הקשורה לפגיעה בכלי הדם במוח.

• דמנציה עם גופיפי לואי: תנודות בערנות, הזיות ראייה ותסמינים תנועתיים.

• דמנציה פרונטוטמפורלית: שינויים בהתנהגות, באישיות או בשפה.

• דמנציה מעורבת: שילוב של יותר מתהליך מחלתי אחד.

זיהוי סוג הדמנציה חשוב משום שהוא עשוי להשפיע על בחירת הטיפול ועל המעקב.

מהם שלבי הדמנציה?

נהוג לתאר את התקדמות הדמנציה בשלושה שלבים כלליים, אם כי החלוקה אינה מתאימה באופן זהה לכל סוגי המחלה.

שלב ראשון: דמנציה קלה

בשלב זה האדם עשוי לשמור על עצמאות בחלק גדול מפעולותיו.

תסמינים אפשריים:

• שכחה חוזרת. • קושי בניהול משימות מורכבות. • בעיות בהתמצאות. • ירידה ביכולת התכנון. • שינויים קלים בהתנהגות.

שלב שני: דמנציה בינונית

בשלב זה הפגיעה בתפקוד הופכת משמעותית יותר.

ייתכנו:

• צורך בעזרה בפעולות יומיומיות. • קושי בזיהוי אנשים או מקומות. • הפרעות שינה. • בלבול. • שינויים בהתנהגות. • צורך בהשגחה מוגברת.

שלב שלישי: דמנציה מתקדמת

בשלב מתקדם האדם עשוי להזדקק לעזרה משמעותית או מלאה.

תסמינים אפשריים:

• קושי משמעותי בתקשורת. • תלות בפעולות יומיומיות. • ירידה בניידות. • קשיי אכילה ובליעה. • סיכון מוגבר לתת־תזונה ולזיהומים.

קצב ההתקדמות משתנה מאוד בין אנשים, ולא ניתן לנבא אותו באופן מדויק על סמך השלב בלבד.

כיצד מאבחנים דמנציה?

אבחון דמנציה מתבסס על שילוב של מידע רפואי, הערכה קוגניטיבית ובדיקות נוספות בהתאם לצורך.

שיחה רפואית והיסטוריה תפקודית

הרופא בודק מתי החלו התסמינים, כיצד התפתחו והאם הם משפיעים על העצמאות.

לעיתים מידע מבני משפחה, בהסכמת המטופל, מסייע להבין את השינויים.

בדיקות קוגניטיביות

ניתן להשתמש בכלי סקר כגון:

• MMSE. • MoCA. • מבחנים נוספים בהתאם למצב המטופל.

בדיקות אלה מסייעות להעריך תפקודים קוגניטיביים, אך אינן מספיקות לבדן לקביעת אבחנה.

בדיקות רפואיות

בהתאם למצב, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות דם כדי לברר גורמים נוספים לקשיים בזיכרון.

בדיקות הדמיה

לעיתים יש צורך ב־CT או MRI של המוח כדי לסייע בבירור.

האם קיימים טיפולים לדמנציה?

הטיפול תלוי בסוג הדמנציה, בחומרת התסמינים ובמצבו הכללי של המטופל.

במרבית המחלות הניווניות הגורמות לדמנציה אין כיום טיפול המרפא את המחלה.

עם זאת, קיימות אפשרויות טיפול שעשויות להקל על תסמינים, לתמוך בתפקוד ולשפר את איכות החיים.

טיפול תרופתי

במקרים מתאימים, רופא מומחה עשוי לשקול תרופות כגון:

• דונפזיל. • ריבסטיגמין. • גלנטמין. • ממנטין.

תרופות אלה אינן מתאימות לכל סוגי הדמנציה ולכל המטופלים. אין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא ייעוץ רפואי.

קיימים גם טיפולים חדשים המכוונים לתהליכים הקשורים למחלת אלצהיימר, אך התאמתם מוגבלת לאוכלוסיות מסוימות ודורשת בירור מומחה. חלקם מחייבים ניטור ייעודי בשל סיכונים כגון נפיחות ודימום במוח. זמינותם ותנאי השימוש נבדקים מול הצוות המטפל.

טיפול שאינו תרופתי

תוכנית טיפול עשויה לכלול:

• פעילות גופנית מותאמת. • ריפוי בעיסוק. • תמיכה קוגניטיבית. • התאמות בבית. • שמירה על סדר יום קבוע. • טיפול בהפרעות שינה. • תמיכה בבני משפחה ובמטפלים.

איך מטפלים באדם עם דמנציה בבית?

הטיפול בבית דורש התאמה מתמשכת לצרכים המשתנים.

מומלץ:

• לשמור על שגרה יומית ברורה. • להשתמש בהוראות פשוטות. • להפחית עומס ורעשים מיותרים. • לעודד פעילות המתאימה ליכולות האדם. • לבדוק סיכוני נפילה בבית. • לעקוב אחר אכילה, שתייה ונטילת תרופות. • לשמור על תקשורת מכבדת וסבלנית.

חשוב גם לדאוג לרווחתם של בני המשפחה המטפלים.

דמנציה וקשיי אכילה ובליעה

בשלבים מתקדמים של דמנציה עשויים להופיע קשיים באכילה ובבליעה.

מצבים אלה מחייבים הערכה רפואית, ולעיתים גם הערכה של קלינאי תקשורת ודיאטנית.

בחלק מהמקרים עולה השאלה האם יש צורך בהזנה באמצעות זונדה.

חשוב לדעת כי בדמנציה מתקדמת, הזנה בצינור אינה מומלצת באופן שגרתי, משום שלא הוכח שהיא משפרת הישרדות או מונעת דלקת ריאות כתוצאה משאיפה.

ההחלטה צריכה להתקבל באופן אישי, תוך התחשבות במצב הרפואי, באיכות החיים ובהעדפות המטופל. יש לשקול סיוע מותאם באכילה דרך הפה; במצבים מסוימים עם גורם הפיך לקושי באכילה, הצוות עשוי לשקול הזנה בצינור כחלק מתוכנית אישית. הקישורים להנחיות NICE ולעמדת האיגוד האמריקאי לגריאטריה מופיעים במקורות.

מתי צריך לפנות לרופא?

מומלץ לפנות להערכה רפואית כאשר מופיעים:

• שינויים מתמשכים בזיכרון. • קושי חדש בניהול פעולות יומיומיות. • שינויים משמעותיים בהתנהגות. • ירידה בתפקוד. • חשש לבעיות התמצאות. • קשיים בטיפול עצמי.

בלבול פתאומי, ירידה חדה במצב ההכרה או תסמינים נוירולוגיים חדשים מחייבים בירור רפואי דחוף. במצב חירום, כגון חולשה פתאומית בצד אחד או הפרעת דיבור חדשה, יש לחייג למד״א 101 ולא להמתין לתור במרפאה.

שאלות נפוצות על דמנציה

האם דמנציה היא חלק טבעי מההזדקנות?

לא. דמנציה אינה חלק בלתי נמנע מהזדקנות, אף שהסיכון לה עולה עם הגיל.

האם כל אדם עם בעיות זיכרון סובל מדמנציה?

לא. קשיי זיכרון יכולים לנבוע ממגוון גורמים, ולכן חשוב לבצע בירור רפואי.

האם דמנציה עוברת בתורשה?

בחלק מסוגי הדמנציה קיימת השפעה גנטית, אך רוב המקרים אינם נגרמים ממוטציה תורשתית יחידה.

האם ניתן למנוע דמנציה?

לא ניתן להבטיח מניעה מוחלטת. עם זאת, שמירה על בריאות הלב וכלי הדם, פעילות גופנית וטיפול בגורמי סיכון עשויים להפחית את הסיכון.

כמה זמן חיים עם דמנציה?

משך החיים משתנה מאוד בהתאם לסוג הדמנציה, לגיל בזמן האבחון, למחלות נוספות ולמצב התפקודי. אין מספר שנים אחד המתאים לכל המטופלים.

האם חולה דמנציה יכול להמשיך להתגורר בבית?

במקרים רבים כן, במיוחד בשלבים מוקדמים. הדבר תלוי ברמת העצמאות, בבטיחות ובמערכת התמיכה.

האם דמנציה גורמת לתוקפנות?

שינויים בהתנהגות עשויים להופיע אצל חלק מהאנשים, אך אינם מתרחשים אצל כולם. יש לבדוק גם גורמים כגון כאב, זיהום, פחד או השפעות תרופתיות.

הערכה רפואית לדמנציה ולירידה קוגניטיבית אצל ד״ר מאהר חג׳אזי

כאשר מופיעים שינויים בזיכרון, בהתנהגות או בתפקוד היומיומי, חשוב לבצע בירור רפואי המתייחס למצבו הכולל של האדם.

ד״ר מאהר חג׳אזי, מומחה ברפואה פנימית ובגריאטריה, מספק הערכה רפואית למבוגרים המתמודדים עם מצבים רפואיים מורכבים ושינויים בתפקוד במרפאת מדיקל אקספרטס בקריית מוצקין.

הערכה גריאטרית יכולה לסייע בזיהוי גורמים אפשריים לקשיים ובהתאמת המלצות להמשך בירור וטיפול.

מודאגים משינויים בזיכרון או בהתנהגות של אדם קרוב?

ניתן לפנות למרפאת ד״ר מאהר חג׳אזי לקבלת מידע ולתיאום ייעוץ רפואי.