דליריום (Delirium), המכונה גם מצב בלבולי חריף, הוא שינוי פתאומי בתפקוד המוח המתבטא בעיקר בהפרעה בקשב ובמודעות לסביבה. המצב עלול להופיע בתוך שעות או ימים, ולעיתים משתנה בחומרתו לאורך היום.

אצל אנשים מבוגרים, דליריום עשוי להתבטא בבלבול, חוסר שקט, ישנוניות חריגה, קשיי ריכוז או שינוי פתאומי בהתנהגות.

לעיתים בני המשפחה חושבים שמדובר בהחמרה של דמנציה או בתהליך הזדקנות טבעי. אולם דליריום הוא מצב רפואי שעלול להעיד על בעיה משמעותית, כגון זיהום, השפעת תרופות או הפרעה במאזן הנוזלים והמלחים.

חשוב: אם אדם מבוגר מפתח בלבול פתאומי, יש לפנות מיד להערכה רפואית דחופה או למיון. בישראל, במקרה של מצב חירום, יש להתקשר למד״א בטלפון 101.

מה זה דליריום?

דליריום הוא תסמונת רפואית המתאפיינת בשינוי חריף במצב הקוגניטיבי וביכולת לשמור על קשב ומודעות.

בניגוד לירידה קוגניטיבית המתפתחת בהדרגה לאורך חודשים או שנים, דליריום מופיע בדרך כלל במהירות.

מאפיין חשוב נוסף הוא תנודתיות: אדם עשוי להיות ערני יחסית בבוקר, מבולבל אחר הצהריים וחסר שקט בלילה.

דליריום שכיח במיוחד בקרב אנשים מבוגרים המאושפזים בבתי חולים, לאחר ניתוחים ובקרב אנשים המתמודדים עם מחלות מורכבות.

מהם התסמינים של דליריום אצל קשישים?

התסמינים אינם זהים אצל כל אדם.

1. בלבול פתאומי

האדם עשוי להתקשות להבין היכן הוא נמצא, מה מתרחש סביבו או מדוע הוא נמצא בבית החולים.

2. קושי בקשב ובריכוז

אדם עם דליריום עשוי להתקשות לעקוב אחר שיחה, להקשיב להוראות או להישאר מרוכז.

3. שינוי ברמת הערנות

חלק מהאנשים נעשים חסרי שקט ופעילים באופן חריג, ואחרים הופכים לישנוניים ושקטים במיוחד.

4. הזיות

לעיתים מופיעות הזיות ראייה או שמיעה, למשל ראיית אנשים או חפצים שאינם נמצאים בסביבה.

5. שינויים בדפוסי השינה

ייתכנו ערנות בלילה, ישנוניות ביום או הפרעה משמעותית במחזור השינה.

6. שינויים בהתנהגות

דליריום עשוי להתבטא בפחד, חרדה, עצבנות, הסתגרות או חוסר שיתוף פעולה.

שלושת הסוגים של דליריום

דליריום היפראקטיבי – Hyperactive Delirium

מתאפיין בפעילות מוגברת, אי־שקט ולעיתים התנהגות נסערת.

תסמינים אפשריים:

• תנועתיות מוגברת. • חוסר שקט. • ניסיונות לקום ללא עזרה. • חרדה או פחד. • הזיות.

דליריום היפואקטיבי – Hypoactive Delirium

זהו סוג שחשוב במיוחד להכיר משום שהוא עלול להיות קשה לזיהוי.

האדם עשוי להיראות שקט, עייף או אדיש.

תסמינים אפשריים:

• ישנוניות חריגה. • תגובות איטיות. • ירידה בתנועה. • הסתגרות. • ירידה באכילה ובשתייה. • קושי בריכוז.

אדם מבוגר שנעשה פתאום שקט מאוד או ישנוני מהרגיל עלול להיות במצב רפואי חריף, גם אם אינו נראה נסער.

דליריום מעורב – Mixed Delirium

במצב זה מופיעים לסירוגין מאפיינים של דליריום היפראקטיבי והיפואקטיבי.

לדוגמה, אדם עשוי להיות חסר שקט בלילה וישנוני מאוד במהלך היום.

מה גורם לדליריום בגיל השלישי?

דליריום עשוי להיגרם משילוב של מספר גורמים.

זיהומים

זיהומים שונים עלולים לעורר דליריום, במיוחד אצל אנשים מבוגרים ופגיעים.

לדוגמה, דלקת ריאות או זיהום משמעותי אחר.

חשוב לדעת שבדיקת שתן חיובית ללא תסמינים מתאימים אינה מוכיחה שזיהום בדרכי השתן הוא הגורם לבלבול.

התייבשות והפרעות במלחים

חוסר נוזלים או הפרעות ברמות הנתרן ומלחים אחרים בדם עשויים להשפיע על פעילות המוח.

תרופות

תרופות מסוימות, שילובי תרופות או שינוי בטיפול התרופתי עלולים לתרום להופעת דליריום.

במיוחד חשוב לבדוק תרופות בעלות השפעה מרדימה או אנטיכולינרגית.

אין להפסיק תרופות באופן עצמאי.

לאחר ניתוח או אשפוז

ניתוחים, כאבים, מחסור בשינה, מחלה חריפה ושינוי בסביבה עשויים להגביר את הסיכון לדליריום.

הפרעות מטבוליות ומחלות חריפות

דליריום עשוי להופיע גם בעקבות:

• ירידה ברמת הסוכר בדם. • הפרעות בתפקוד הכליות. • מחסור בחמצן. • מחלות לב וריאה חריפות. • אירוע מוחי. • כאבים משמעותיים. • עצירות קשה או אצירת שתן.

זיהוי הגורם מחייב הערכה רפואית.

מה ההבדל בין דליריום לדמנציה?

דליריום ודמנציה עשויים לכלול קשיי זיכרון ובלבול, אך מדובר במצבים שונים.

הופעת התסמינים דליריום: לרוב בתוך שעות או ימים דמנציה: לרוב לאורך חודשים או שנים

מהלך דליריום: תנודתי לאורך היום דמנציה: לרוב הדרגתי

קשב וריכוז דליריום: פגיעה בולטת ושכיחה דמנציה: עשויים להיות שמורים יחסית בשלבים מוקדמים

רמת ערנות דליריום: עשויה להשתנות משמעותית דמנציה: לרוב יציבה יותר בשלבים מוקדמים

גורמים דליריום: מחלה חריפה, תרופות או גורמים רפואיים אחרים דמנציה: מחלות שונות הפוגעות במוח

אפשרות לשיפור דליריום: לעיתים משמעותית לאחר טיפול בגורם דמנציה: תלויה בסוג המחלה

חשוב להדגיש שאדם עם דמנציה יכול לפתח גם דליריום.

למעשה, דמנציה קיימת היא אחד מגורמי הסיכון לדליריום.

האם דליריום יכול להיות הפיך?

לעיתים כן.

כאשר מזהים את הגורם ומטפלים בו, המצב הקוגניטיבי עשוי להשתפר.

עם זאת, ההתאוששות אינה תמיד מיידית.

אצל חלק מהאנשים השיפור מתרחש בתוך ימים, ואצל אחרים תסמינים מסוימים עלולים להימשך שבועות ואף חודשים.

חלק מהמטופלים אינם חוזרים לחלוטין לרמת התפקוד הקודמת שלהם.

לכן חשוב לזהות דליריום מוקדם ככל האפשר ולטפל בגורמים התורמים לו.

כיצד מאבחנים דליריום?

האבחון מתבצע על ידי אנשי מקצוע רפואיים באמצעות שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה קלינית והערכת מצב קוגניטיבי.

בירור השינוי מהמצב הרגיל

אחת השאלות החשובות ביותר היא האם מדובר בשינוי חדש.

בני משפחה יכולים לסייע באמצעות תיאור:

• מתי החל הבלבול. • כיצד התנהג האדם לפני כן. • האם התסמינים משתנים לאורך היום. • האם נוספו תרופות. • האם הופיעו תסמינים רפואיים נוספים.

בדיקות רפואיות

בהתאם למצב, הבירור עשוי לכלול בדיקות דם, מדידת סוכר, בדיקת רמת החמצן ובדיקות נוספות.

כלי הערכה

אנשי מקצוע עשויים להשתמש בכלים כגון 4AT לצורך זיהוי דליריום.

במסגרות טיפול נמרץ נעשה שימוש גם בכלים ייעודיים אחרים.

כלים אלה משמשים אנשי מקצוע במסגרת הערכה קלינית ואינם תחליף לאבחון רפואי או כלי לאבחון עצמי בבית.

איך מטפלים בדליריום אצל קשישים?

הטיפול המרכזי הוא זיהוי וטיפול בגורמים הרפואיים שהובילו למצב.

לדוגמה:

• טיפול בזיהום משמעותי כאשר הוא מאובחן. • תיקון הפרעות בנוזלים ובמלחים. • התאמת טיפול תרופתי. • טיפול בכאב. • טיפול בהפרעות בחמצון. • התייחסות לאצירת שתן או עצירות. • טיפול במחלה חריפה אחרת.

האם משתמשים בתרופות להרגעה?

לא באופן שגרתי.

במצבים מסוימים, כאשר האדם נמצא במצוקה קשה או מסכן את עצמו או אחרים ואמצעי הרגעה לא תרופתיים אינם מספיקים, רופא עשוי לשקול טיפול תרופתי קצר טווח.

תרופות אנטיפסיכוטיות עלולות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, במיוחד אצל אנשים עם פרקינסון או דמנציה עם גופיפי לואי.

לכן ההחלטה חייבת להתקבל על ידי רופא לאחר הערכת סיכונים ותועלת.

כיצד בני המשפחה יכולים לסייע במהלך הטיפול?

לאחר שהאדם מקבל הערכה וטיפול רפואיים, בני המשפחה יכולים לסייע בצעדים תומכים:

• לדבר בקול רגוע ובמשפטים קצרים. • להזכיר לאדם היכן הוא נמצא. • להביא משקפיים או מכשירי שמיעה שהוא משתמש בהם. • לשמור על תאורה מתאימה. • לסייע בשמירה על מחזור יום ולילה. • להביא חפצים מוכרים, כאשר הדבר אפשרי. • למסור לצוות מידע על התפקוד הקודם של האדם. • לעודד ניידות, שתייה ואכילה רק בהתאם להנחיות הצוות ולמצב הרפואי.

צעדים אלה אינם מחליפים טיפול בגורם הרפואי לדליריום.

האם ניתן למנוע דליריום?

לא תמיד, אך ניתן להפחית את הסיכון בחלק מהמצבים.

בבתי חולים ובמסגרות טיפול, תוכניות מניעה רב־תחומיות עשויות לכלול:

• זיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון. • מניעת התייבשות. • סקירת תרופות. • תמיכה בשינה. • שמירה על התמצאות בזמן ובמקום. • שימוש במשקפיים ובמכשירי שמיעה. • עידוד תנועה בהתאם למצב הרפואי.

הנחיות NICE ממליצות על התערבויות מותאמות למטופלים בסיכון.

מתי צריך לפנות לעזרה רפואית?

בלבול חדש ופתאומי אצל אדם מבוגר הוא סיבה לפנייה מיידית להערכה רפואית דחופה.

אין להמתין מספר ימים כדי לבדוק אם המצב חולף.

במיוחד חשוב לפנות מיד כאשר מופיעים:

• שינוי פתאומי במצב ההכרה. • קושי חדש בדיבור. • חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף. • קוצר נשימה משמעותי. • פרכוס. • בלבול חריף לאחר חבלת ראש.

במצב חירום בישראל יש להתקשר למד״א – 101.

חזרה הביתה ומעקב לאחר דליריום

לפני השחרור כדאי לברר עם הצוות אילו גורמים נמצאו, אילו תרופות השתנו, איזו עזרה דרושה בבית ומי אחראי למעקב. ייתכן צורך בתמיכה רבה יותר לעומת התקופה שלפני האירוע ובהתאמת הסביבה כדי להפחית סיכון לנפילות.

אם הבלבול אינו חולף, נדרשת הערכה חוזרת של הגורמים האפשריים ומעקב אחר הזיכרון והתפקוד. אין להסיק מיד שכל קושי שנותר הוא דמנציה. החמרה חדשה או פתאומית מחייבת שוב פנייה דחופה, גם לאחר שחרור מבית החולים.

שאלות נפוצות על דליריום

האם דליריום הוא מחלת נפש?

דליריום הוא תסמונת רפואית חריפה המשפיעה על תפקוד המוח. הוא עשוי לכלול תסמינים התנהגותיים ונפשיים, אך בדרך כלל נדרש בירור של גורם רפואי.

האם דליריום יכול להופיע בלי חוסר שקט?

כן. דליריום היפואקטיבי עשוי להתבטא בישנוניות, תגובות איטיות והסתגרות.

האם דליריום יכול להימשך חודשים?

אצל חלק מהאנשים תסמינים או קשיים קוגניטיביים עשויים להימשך זמן ממושך, במיוחד כאשר קיימות מחלות נוספות או דמנציה.

האם דליריום ודמנציה יכולים להופיע יחד?

כן. אדם עם דמנציה נמצא בסיכון מוגבר לדליריום כאשר מופיעה מחלה חריפה או גורם רפואי אחר.

האם דליריום אחרי ניתוח הוא מצב מוכר?

כן. דליריום לאחר ניתוח מוכר במיוחד בקרב אנשים מבוגרים, אך הופעתו עדיין מחייבת הערכה וטיפול רפואי.

האם דליריום יכול לגרום להזיות?

כן. הזיות עשויות להופיע כחלק מהתסמונת, אך אינן קיימות אצל כל המטופלים.

האם אפשר לטפל בדליריום בבית?

בלבול פתאומי מחייב תחילה הערכה רפואית דחופה. ההחלטה על מסגרת הטיפול תלויה בגורם, בחומרת המצב וביכולת לספק טיפול ומעקב בטוחים.

דליריום, דמנציה והערכה גריאטרית – ד״ר מאהר חג׳אזי

כאשר אדם מבוגר חווה שינוי בזיכרון, בהתנהגות או בתפקוד, חשוב להבין אם מדובר בתהליך מתמשך או בשינוי חריף הדורש טיפול מיידי.

ד״ר מאהר חג׳אזי, העוסק ברפואה פנימית ובגריאטריה, מסייע בהערכה רפואית של מבוגרים המתמודדים עם מחלות מורכבות, ירידה קוגניטיבית ושינויים תפקודיים.

לאחר טיפול במצב החריף, הערכה גריאטרית עשויה לסייע בבחינת התפקוד, הטיפול התרופתי וצרכי ההמשך.

זקוקים לייעוץ גריאטרי בעקבות אשפוז, דליריום או ירידה בתפקוד?

ניתן לפנות למרפאה לקבלת מידע על הערכה גריאטרית והמשך מעקב.

המאמר מספק מידע רפואי כללי ואינו מחליף אבחון או טיפול רפואי. במקרה של בלבול פתאומי אין להמתין לתור במרפאה.